פיצויי הלנת שכר

חוק הגנת השכר בישראל, הוא דבר חקיקה אשר נועד להבטיח תשלום במועד של השכר המגיע לעובדים עבור העבודה שעשו. על פי חוק זה, העובדים זכאים לקבל את משכורתם החודשית בסוף החודש. אם השכר לא שולם עד ליום התשיעי לחודש העוקב, הדבר נחשב לעבירה פלילית והשכר נחשב כשכר שהולן, כלומר עוכב.

במדריך להלן נסביר על הזכאות לקבלת פיצויי הלנת שכר במקרים אלו וסייגיה, ועל האופן בו סיוע משפטי של עורך דין דיני עבודה, יכול לסייע לעובדים במימוש זכאותם זו.

 

על אילו רכיבי שכר ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר?

הלנת שכר יכולה להיות חלקית או מלאה. עם זאת, חשוב לציין כי ההגנה שמעניק חוק הגנת השכר במדינת ישראל, משתרעת רק על רכיבים ספציפיים בשכר המוגדרים בחוק כמוגנים. אלה כוללים את שכר היסוד, גמול שעות נוספות והפרשות סוציאליות של המעסיק לקרן הפנסיה של העובד.

 

בגין אילו רכיבי שכר לא ניתן לתבוע פיצויים במקרה של הלנת שכר?

כל תלוש שכר כולל פירוט של ניכויי חובה שבוצעו הן מול העובד והן מול המעסיק. חשוב לדעת כי לא ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר בגין ניכויים אלה גם אם הם מעוכבים. דוגמאות לניכויים כאלה כוללות מקדמות משכורת, חובות כספיים שחייב העובד למעסיק, מיסי ארגונים, קנסות המותרים בהסכם שכר קיבוצי והפרשות עובדים לקרנות פנסיה וקופות גמל.

 

כיצד ניתן להגיש תביעת פיצויים על הלנת שכר?

על מנת להגיש תביעת פיצויי הלנת שכר, יש להגיש כתב תביעה לבית הדין לעבודה. במסגרת הגשת התביעה לתשלום שכר עבודה, חיוני לספק פרטים מדויקים כגון כתובת העסק, שם הבעלים וכל מידע חיוני אחר לזיהוי המעסיק.
כמו כן, מומלץ לצרף מסמכים כגון הסכם העבודה, תלושי שכר, רשימה מפורטת של ימי או שעות עבודה שלא שולם בגינם שכר, עם תאריכים ושעות ספציפיות וכל מסמך רלוונטי אחר התומך בעילת התביעה.

 

מה חלון הזמן להגשת תביעות לפיצויי הלנת שכר?

את התביעה יש להגיש תוך שנה מהיום שהעובד היה אמור לקבל את שכרו אך לא קיבל. במידה שהמעסיק שילם את השכר באיחור, העובד יכול לתבוע פיצוי עבור התקופה שבה השכר התעכב. במקרה זה ניתן להגיש את התביעה תוך 60 יום ממועד קבלת השכר או תוך 90 יום באישור מיוחד מבית הדין לעבודה.

באם לא הוגשה תביעה לשכר שלא שולם תוך שנה ממועד התשלום – חלה התיישנות על הפיצויים אך לא על השכר שלא שולם, שעל תביעתו ההתיישנות היא עד 7 שנים.

 

מדוע לא כל העובדים ששכרם הולן מגישים תביעה לקבלת פיצויים על הלנת שכר?

בתי הדין לעבודה אחראים לאכוף את חוק הגנת השכר כנגד מעסיקים המעכבים את שכרם של עובדיהם. לכל עובד שנפגע יש זכות להגיש תביעה בבתי משפט אלה. עם זאת, עובדים רבים בוחרים שלא לנקוט בצעדים משפטיים נגד מעסיקיהם בגין הלנת שכר מטעמים שונים.

חלק מן העובדים ששכרם הולן, נמנעים מנקיטת הליכים משפטיים כנגד המעסיק, מתוך אהדה לקשיים הכלכליים של מעסיקם, למרות שהדבר עלול להשפיע עליהם לרעה. אחרים נמנעים מההליך המשפטי בשל הזמן והעלות הכרוכים בהעסקת עורך דין ובהשתתפות בהליכים משפטיים.

חלק מהעובדים חוששים מהשלכות כגון הפסקת עבודה או הרעה בתנאי עבודתם אם יגישו תביעה נגד מעסיקם בגין הלנת שכר. כמו כן, הם עלולים לחשוש כי למעסיקם יש סיבה מוצדקת לעיכוב בתשלום, שאולי תיפתר בעתיד הקרוב.

לעומת זאת, חלק מהעובדים פשוט איבדו אמון ביכולתה של מערכת המשפט להעניק להם את הסעד המתאים. הם בוחרים לוותר על השכר שלא שולם כדי להימנע מהסתבכות בהליך המשפטי המורכב ובעיכובים משפטיים ממושכים הנתפסים בעיניהם כלא הוגנים ובלתי נסבלים.

 

לאיזו ערכאה יש להגיש את התביעה לקבלת פיצויי הלנת שכר?

במידה ועובד בחר לנקוט בצעדים משפטיים נגד מעסיק בגין הלנת שכר, עליו להגיש תביעה למזכירות בית הדין האזורי לעבודה שבתחום השיפוט על המעסיק. התביעה תטופל על ידי בית המשפט באזור בו נמצא המעסיק.

 

איזה מידע חשוב לכלול בהגשת תביעת פיצויים על הלנת שכר?

בעת הגשת תביעה להלנת שכר, חשוב לזהות נכון את הנתבע כישות משפטית, כגון תאגיד או חברה בע"מ, ולא בכינוי מעורפל. אם המעסיק הוא בעל עסק, יש צורך להשתמש בשמו ולא בשם המסחרי שלו.

 

מה סכום הפיצויים עבור הלנת שכר שניתן לקבל בהגשת תביעה?

לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית לדון בהליכים אזרחיים הקשורים להפרות של חוקי העבודה, לרבות הלנת שכר. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לפי שיקול דעתו, בהתחשב בנסיבות העניין, וכן כל פיצוי או סעד אחר. לצורך הדוגמה, אם לא שולם שכרו של העובד לאחר שבוע, הוא זכאי לפיצוי של 5% מהשכר שעוכב. עבור כל שבוע שלאחר מכן, או חלק ממנו, שחלף ללא תשלום, הפיצוי עולה ל- 10%.

 

אילו תוספות יידרש המעביד הנתבע לכלול בפיצוי?

בנוסף לפיצוי שהזכרנו לעיל, המעביד יחויב לשלם את הפרשי ההצמד על השכר המגיע לעובד –  החל ממועד התשלום החוקי ועד ליום התשלום בפועל, בנוסף לתוספת של 20% על סך השכר שהולן. כמו כן, המעסיק יחויב לשלם תוספת של 20% מהסכום הכולל עבור כל חודש נוסף של הלנת שכר.

 

האם בית הדין רשאי לבטל או להקטין את סכום הפיצויים בגין הלנת שכר?

לבית הדין סמכות להפחית או לבטל פיצויי הלנת שכר בנסיבות מסוימות, לרבות:

• אם יקבע כי המעסיק פעל בתום לב וטעה שלא בכוונה.
• אם הלנת השכר נבעה ממחלוקת בין המעסיק לעובד על הזכות לתשלום, אך החלק בשכר שלגביו לא הייתה ביניהם מחלוקת – שולם במועד.

 

לעומת זאת, אם יקבע בית הדין כי המעסיק הלין את שכר המינימום של העובד, הוא רשאי לפסוק פיצויים גבוהים יותר לטובת העובד, מאשר במקרים של הלנת שכר רגילה.

 

לסיכום – כך סיוע משפטי מעורך דין דיני עבודה יכול לסייע לעובדים במימוש זכאותם לפיצויי הלנת שכר

הבטחת תשלום שכרם המלא של עובדים ובזמן, היא היבט קריטי בהגנה על זכויות העובדים וקידום ההוגנות בשוק העבודה הישראלי. בעוד שהחוק מספק הגנות ותרופות משמעותיות לעובדים ששכרם עוכב או שולם בחסר, רמת האכיפה עודנה טעונת שיפור משמעותי. לכן עובדים שהיו נתונים להלנות שכר, נדרשים לפנות לייעוץ משפטי כדי להגן על זכויותיהם.

אם אתם מתמודדים עם בעיות הקשורות להלנת שכר או כל פגיעה אחרת בזכויות העבודה שלכם, חיוני לפנות לייעוץ משפטי מטעם עורך דין דיני עבודה מנוסה, שיוכל לספק לכם את התמיכה הדרושה לכם כדי להגן על זכויותיכם ולהבטיח יחס הוגן במקום העבודה.

עורך דין שמעון גיגי סייע במרוצת השנים לעובדים רבים בנקיטת הצעדים הנדרשים על מנת להגן על זכויותיהם מול מעסיקיהם ולקבלת הפיצוי המגיע להם. צוות משרד עו"ד שמעון גיגי ישמח לבחון גם את פרטי המקרה שלכם ולייעץ לכם בהתאם. למידע נוסף – חייגו כעת אל משרד עו"ד שמעון גיגי: 076-545-3770.