תביעות ייצוגיות הפכו נפוצות יותר ויותר כאמצעי ליחידים עם תלונות דומות לחפש צדק באופן קולקטיבי. תביעות אלו נותנות מענה יעיל ומעשי למחלוקות משפטיות רחבות היקף. עם זאת, ישנם מספר תנאים שצריכים להתקיים על מנת שניתן יהיה לנהל תובענה ייצוגית. במאמר זה נבחן את תנאי הסף הנדרשים לשם הגשת תביעה ייצוגית, לרבות מקורות משפטיים, טיפול בתביעות, ולמה כל כך כדאי לכם להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות כשאתם נתקלים במקרה כזה.
המקור בחוק
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, הוא המקור החוקי כיום לניהול והגשת תביעות ייצוגיות. מטרתו של החוק היתה להגן על זכויות שונות. טרם חקיקת החוק היה חוסר בחקיקה ישראלית בתחום התובענות הייצוגיות. החוק בעצם קבע את ההסדרים והכללים, להגשת תביעה ייצוגית. מה זה אומר שהיה חוסר עד אז בפסיקה? עד אז, כן היתה אפשרות להגיש תביעה ייצוגית, אך לא היה מקור אחיד לכך בחוק. הוראות בנושא הופיעו גם בחוק החברות, גם בחוק הגנת הצרכן, חוק הבנקאות, והפיקוח על עסקי הביטוח. החוק הציע לבטל את כלל ההסדרים האחרים הקיימים, ולרכז את כולם בחוק מסודר אחד. מלבד זאת, החוק הוסיף עוד מספר כללים, כמו למשל, חיזוק מעמד הארגונים הציבוריים והגופים הציבורים, וביניהם גם רשויות פיקוח, כך שניתן להן הכוח להגיש תביעות ייצוגיות ואף להיות מעורבות בניהול ההליכים עצמם. כשמטרתו של החוק היתה לתמרץ את הגופים הללו, להגיש תביעות ייצוגיות דווקא בנושאים חברתיים ציבוריים.
מה זה אומר בכלל תביעה ייצוגית?
כשמדברים על תביעה ייצוגית, עורך דין שמעון גיגי יסביר לכם, שמדובר על הליך שדומה לתביעה נזיקית, אך גם קצת שונה. מדובר על גוף כלשהו, או אדם, שחווה נזק, לא בהכרח גדול, ע"י חברה או גוף אחר. אך הסך הכללי, אם מחברים הנזק הכולל למספר הנפגעים, מגיע לסכום כולל גבוה. כלומר, ריבוי המקרים הופך את הנזק לגדול יותר, מאפשר בירור יעיל של המחלוקת. ההליך חוסך במשאבים, משום שהמטרה היא מניעת ריבוי תביעות, והחלטות אחידות של בית המשפט בתביעות המוגשות לפתחו – שתי המטרות הללו, יכולות להתגשם בהליך של תביעה ייצוגית.
אישור תובענה ייצוגית
לעומת תביעות משפטיות אחרות, בהליך התובענה הייצוגית יש משהו ששונה משאר ההליכים הדומים, וזה השלב המקדמי, אישור הבקשה. לפני הגשת התובענה הייצוגית, התובע נדרש להגיש לבית המשפט, בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט, עוד לפני שהוא בוחן את התביעה לגופה, בוחן האם היא מתאימה להיות תובענה ייצוגית. האם היא עומדת בתנאים, עליהם נכתוב מיד. האם יש לה סיכויים? מי התובע, האם הוא פועל בתום לב, והאם הוא יכול באמת לייצג את חברי הקבוצה?
התנאים לתובענות ייצוגיות
המחוקק הציב שורה של תנאים מוקדמים, שמופיעים בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, ורק בהתקיימם, התובענה תאושר כתביעה ייצוגית. ואלו התנאים:
התביעה צריכה להיות באחד מהתחומים הבאים:
- תביעה נגד עוסק – לפי החוק, התובענה הייצוגית צריכה להיות כנגד עוסק, כפי שהחוק להגנת הצרכן מפרט. התביעה צריכה להיות בעניין שבין עוסק-חברה ללקוח-צרכן, גם אם הם כבר התקשרו ביניהם בעסקה, וגם אם לא, כלומר לפעמים צרכן יכול להגיש תביעה כנגד חברה שהוא בכלל לא לקוח שלה.
- תביעה נגד סוכנות ביטוח או מבטח אחר – כל תביעה בקשר לעניין. בין אם זה חוזה ביטוח, או תקנון קופת גמל, בין אם התקשרו כבר בעסקה, ובין אם לא, כלומר גם אם הוא לא לקוח של חברת הביטוח, אך כמובן שזה רק במקרה שנגרם או עשוי להיגרם לו נזק או הפסד כלשהו ממעשה (או אי עשיית מעשה) של חברת הביטוח.
- תביעה נגד בנק – תביעה נגד תאגיד בנקאי, בעניין שבין הבנק ללקוח, בין אם כבר חתמו על חוזה ובין אם לא, כלומר אדם שנגרם לו נזק יכול לתבוע את הבנק גם אם הוא לא לקוח של הבנק, לדוגמה בעבר אושרה תביעה ייצוגית נגד בנק שנתן הטבות בגין פתיחת חשבון רק לקבוצה מסוימת באוכלוסייה.
- תביעה לפי חוק ההגבלים העסקיים, כגון תיאום מחירים בין חברות שונות.
- תביעה בקשר לניהול מסחר וייעוץ לפי חוק ניירות ערך – כשיש מחלוקת לגבי מתן שירותים מטעם חברה בעלת רישיון, כפי שמופיע בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, כגון אי דיווח או הטעית בעלי המניות.
- תביעה בעילה אחרת שקשורה לניירות ערך.
- תביעה בקשר למפגע סביבתי – ניתן להגיש כנגד הגורם המפגע.
- תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבורים, התשס"א – 2000.
- תביעה בעילה של הפליה בעבודה, וזאת לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח -1988.
- תביעה אחרת שקשורה ליחסי עבודה, וזאת לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו – 1996.
- תביעה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- תביעה לפי הוראות הנגישות שמופיעות בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965. וזאת לפי ההגדרות שמופיעות בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- תביעות נוספות לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה, התשס"ה -2005.
- תביעות נוספות שבהן יש לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון.
- תביעה של עובד, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987, או לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז – 2007. או חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
קיומה של עילת תביעה אישית
לפי סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, רק אדם שיש לו עילה בתביעה, רשאי לתבוע, בשם אותה קבוצה, כמובן באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית. המבקש לתבוע בתובענה ייצוגית צריך להראות שלכאורה נגרם לו נזק. עו"ד תביעות ייצוגיות, יסביר לכם שהפסיקה קבעה כי: " המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע”א 8268/96 שמש נ’ רייכרט, פ”ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001).
התובענה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל חברי הקבוצה
המבקש צריך להראות, לפי סעיף 8(א)(1) לחוק התובענות הייצוגיות, ש"התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה“. בית המשפט הוא זה שמגדיר את הקבוצה לאחר מכן, ולפי הפסיקה "די שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות" (רע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ ואח', פ”ד מט(5) 774, עמ’ 788 (1996) . כלומר, השאלות העיקריות בתביעה, שעומדות במוקד הדיון צריכות להיות משותפות לחברי הקבוצה. אם יש שוני כלשהו בשאלות משניות בין חברי הקבוצה, זה לא משנה.
אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה
כפי שכבר נכתב לעיל, בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, צריך שבית המשפט יחשוב שיש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות שהוזכרו לעיל, יוכרעו בתובענה הזאת לטובת הקבוצה. המבקשים צריכים לשכנע את בית המשפט, שבסבירות ראויה, יש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, גם במישור העובדתי ראייתי, וגם במישור המשפטי, ושיש עילת תביעה משותפת לכל חברי הקבוצה, שיש לה סיכויים טובים להתקבל.
התובענה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת
התובעים צריכים, כל לפי סעיף 8 לחוק, להראות ש"התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”. (רע”א 345/03 רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל (2007). בסוף, חלק ממטרות התובענה הייצוגית, כפי שכבר נכתב לעיל, היא לקדם יעילות והוגנות. בכך שהמחלוקת כולה מוכרעת בהליך אחד. וההוגנות מתבטאת בכך שיש השוואת יחסי כוחות בין המתדיינים השונים. כלומר, לאזן בין הכוח של התאגידים השונים, לכוחם של הצרכנים העומדים מולם, וחלשים יותר בדרך כלל.
גודל הקבוצה והגדרתה
כבר נפסק שבבקשת האישור, המבקשים לא צריכים להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא להראות שיש קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. בעיקר כשהנתונים לגבי מידת הפגיעה וכמות האנשים שנפגעו מופיעים אצל התאגיד הנתבע. כך כתב בית המשפט המחוזי בתל אביב בבש”א (ת”א) 57254/99 סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל, "בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את גודל הקבוצה וחבריה, מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה, נמצאים ברשות המשיבות אשר סרבו לגלותם עד כה".
קיים יסוד סביר להניח שהתביעה תנוהל בדרך הולמת ובתום לב
גם בתנאי זה, סעיף 8(א)(3) לחוק קובע "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת"; סעיף 8(א)(4) לחוק ממשיך וקובע וכי "קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב "בפסיקה נקבע שעל התובע להוכיח שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה, ואף הבנה בתחום. בנוסף, עליו להצהיר שאין לו ניגוד אינטרסים עם מישהו מהנתבעים. וכן, שיש לו תום לב, שהתביעה הוגשה רק לאחר שהתובע אכן וידא שהנתבעת ביצעה או לא ביצעה את המעשה בגינו היא נתבעת כלפי התובעים.
מה עם עורך הדין לענייני תביעות ייצוגיות?
עורך דין שמען גיגי יסביר לכם, שאחד מהפרמטרים של תנאי תום הלב, כולל גם צורך של עורך הדין המייצג להוכיח שיש לו ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בתובענות ייצוגיות. עורך הדין שלכם יצטרך להוכיח שכבר ניהל תביעות אזרחיות גדולות, ותיקים מסחריים מורכבים, הכוללים סוגיות משמעותיות ומורכבות כנגד תאגידים וגופים גדולים.
אז איך בוחרים את עורך הדין המתאים?
משרד עו"ד שמעון גיגי מתמחה בתחום התובענות הייצוגיות. כשאתם בוחרים את עו"ד לתביעות ייצוגיות שייצג אתכם בהליך, אתם מחפשים משרד בעל ניסיון, משרד אמין, ומשרד שייצג את האינטרסים שלכם בצוררה הטובה ביותר. אם זה במהלך ניהול ההליך בבית משפט, ואם זה במשא ומתן מול התובעים. עורך הדין שמעון גיגי, ידע לעשות את שני הדברים הללו במקצועיות ובמיומנות. עם ניסיון של תיקים רבים, מורכבים יותר ופחות, ידע לבחון את מצבכם, לגבש אסטרטגיה מתאימה, ולבסוף ליישם אותה בבית משפט.
